<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן קט"ז</h1>
<h2>דף כד.</h2>
כתוב בה"ג מי שבאת לו שמועה קרובה בשבת עולה לו שבת מן המנין וקורע באחד בשבת, ואיכא מאן דאמר מברכין לו ברכת אבלים בשבת דדברים שבצנעה נוהג, ומר יהודאי גאון ז"ל אמר דאין מברכין דכיון דהיא בעשרה כדאיתא פ"ק דכתובות (ח' ב') א"כ הוי דברים של פרהסיא, ורבי יצחק ב"ר מרדכי כתב דפליגא אדשמואל דאמר כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע, דהא באחד בשבת לאו שעת חימום הוא, ופסק ריב"ם דאין הלכה כשמואל דהא פליגא עליה ההיא מתניתא דתניא (מו"ק כ' ב') מי שאין לו חלוק לקרוע ונזדמן לו חלוק בתוך ז' קורע לאחר ז' אינו קורע, אלמא דבתוך ז' קורע אע"ג דלאו שעת חימום, ומיהו רבי אברהם ב"ר דוד כתב דלא פליגא, שאני התם דלא היה יכול לקרוע קודם לפי שלא היה לו חלוק, וכן הכא נמי כששמע בשבת אי אפשר לקרוע בשבת להכי אפילו שמואל מודה דקורע במוצאי שבת, ועד כאן לא פליגי ר' מני ור' חנינא (שם) אלא היכא דשמע בשבת ולמוצאי שבת נעשית רחוקה אבל אם שמע בשבת ולמוצ"ש אכתי קרובה דברי הכל קורע במוצאי שבת.
